היא ירדה בדרכה אל חנות המכולת, לקנות גבינה, חלב וביצים.
באמצע הדרך היא חייכה אל זר ברחוב, שנראה לה עצוב.
נדמה שהחיוך גרם לו להרגיש יותר טוב.
 
הוא נזכר בטוב ליבו של חבר, בעבר, וכשהגיע אל ביתו הוא כתב לו מכתב מלא תודה.
 
החבר היה כה מרוצה ממכתב התודה,
עד שהשאיר טיפ שמן בסוף הארוחה שאכל במסעדה.
 
המלצרית, מופתעת ושמחה מגודלו של הטיפ,
נתנה חלק ממנו לקבצן שישב לקבץ נדבות ברחוב.
 
האיש ברחוב, עזוב ומלוכלך, היה כה מלא תודה –
במשך יומיים הוא לא אכל דבר, היה לו קר והוא הרגיש לבד.
 
אחרי שסיים את ארוחת הערב שלו,
שקנה בכספה של אותה מלצרית חביבה,
הוא הלך אל חדרו האפלולי והמלוכלך.
 
הוא לא ידע באותו הרגע,
שהוא עלול שלא לראות את יום המחר.
 
בדרכו לביתו, הוא אסף כלבלבון רועד ועזוב,
ולקח אותו לחדרו כדי שיוכל להתחמם.
הכלבלב היה אסיר תודה, להיות תחת קורת גג כשבחוץ יורד הגשם וקר.
 
אותו לילה, פרצה בחדר דליקה ואיימה לשרוף את כל הבניין.
הכלב התעורר מן המהומה, ונבח נביחות רמות מלאות אזהרה.
הוא נבח עד שהעיר את כל הבניין ובכך הציל את כולם מכל פגע.
 
אחת מאותם תושבי הבניין היתה אותה בחורה אלמונית,
שלקראת אדם זר היא שלחה מבטה עם חיוך של חום, אהבה וסימפטיה,
שלא עלה לה דבר.
 
וכך העולם מסתובב ועובד,
מה שתשלח – יחזור אליך בסוף הסיבוב,
כי כולנו קשורים, והכל אחד,
ואם אתה מחפש אהבה,
כדאי שתהיה קודם כל,
אדם אוהב.
 
"חייך תמיד. תהיה בידך מתנת חיים להעניקה לאחרים. לעתים, נמצאים אנשים במצוקה קשה, אך אין להם בפני מי להשיח את צרותיהם. אם תופיע כשחיוך נסוך על פניך, תעודד אותם, ותזרים בהם חיים חדשים." – הרבי נחמן
 
"אם לא מחייכים אליך, היה נדיב ותן אתה חיוך. אין אדם הזקוק לחיוך יותר מהאדם שאינו מסוגל לחייך לאחר." – הדלאי למה
 

5 תגובות לפוסט “משהו על חיוך…”

  1. מאת: שלומית

    השראה גדולה במיוחד כשאתה עובד עם לקוחות .
    פשוט גדול

  2. מאת: גלית אלקיים

    אני כל כך מאמינה בחיוך החיוך יכול לפתוח עולם ומלוא חיוך שובר סלעים.והכי חשוב הוא לא עולה כסף.חייכו ואלוהים יחייך אליכם.

  3. מאת: אברהם

    היה טוב מאד אם יהיה ‘אפשרות תגובות’ ב’השראה היומית שלך’, כי לדעתי, יש מאמרים שאינם מובנים מספיק, וכך יהיה אפשר לעלות עליהם ולבקש הסבר.
    תודה מראש על הרצון לעזור

  4. מאת: שיר כ.

    החיוך הוא אכן דבר נפלא, ואני אספר לכם סיפור קטן שקרה לי…
    תמיד כשהייתי הולכת לבנק קיוויתי שכשיגיע התור שלי אני לא יהיה אצל בנקאית מסוימת שאותה ממש לא חיבבתי, היא היתה קרה וחמוצה קיצור ממש עיצבנה אותי, אף פעם לא אהבתי אותה, ואז יום אחד אני באה אליה והיא שולחת לי חיוך – מייד באותו רגע על השניה חיבבתי אותה ושחכתי לגמרי למה בכלל לא חיבבתי אותה מלחתכילה, היום כשאני הולכת לבנק היא הבנקאית שאני רוצה לשבת מולה, לא אכפת לי שהיא תמשיך להיות חמוצה וקרה, כי את החיוך הנחמד שלה כבר ראיתי.
    היום יש עובדת דואר שאני לא ממש אוהבת- ממש חמוצה, לא מנסה לעזור ונראית כאילו היא ממש אבל ממש לא רוצה להיות שם- אני לא אוהבת אותה ומקווה שהמספר שלי לא יהיה אצלה, אבל האמת היא שאני מחכה לחיוך שלה- אנינ יודעת שאם אני יראה אותו אני מייד אשכח הכל- זה מה שחיוך קטן עושה לי.

  5. מאת: שירה ואירית

    הסיפור הזה עורר בי השראה לעזור לאחרים, להקים דוכן לימונדות ולתרום הכסף לאנשים עניים ולבתי חולים ואולי זה יכול להשפיע ולשנות בסוף משהו בעולם לטוב


הוספת תגובות...

 




התגובה שלך: